איטום יסודות
איטום יסודות הינו אחד השלבים החשובים ביותר בתהליך הבנייה, אך לעתים קרובות הוא גם אחד השלבים המוזנחים ביותר. יסודות המבנה נמצאים במגע ישיר עם הקרקע ולכן חשופים לרטיבות, מי תהום, מים עיליים ולחות קרקע באופן תמידי. איטום לקוי או חסר של היסודות עלול להוביל לנזקים משמעותיים למבנה כולו, החל מהופעת רטיבות, עובש וטחב, דרך קורוזיה בברזל הזיון ועד לפגיעה ביציבות המבנה כולו במקרים קיצוניים.
איטום יסודות מקצועי מהווה מחסום בין היסודות לבין הסביבה החיצונית, ומונע חדירת מים ולחות לתוך המבנה. בעידן המודרני, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמודעות הגוברת לחשיבות האיטום, ישנן מגוון שיטות וחומרים המאפשרים איטום יעיל ועמיד לאורך שנים. עם זאת, בחירת שיטת האיטום המתאימה דורשת ידע, ניסיון והבנה מעמיקה של המבנה, הקרקע והסביבה.
במאמר זה נסקור את הסוגים השונים של איטום יסודות, נתאר את השיטות המקובלות ליישום האיטום, נדון בבעיות הנפוצות וכיצד להתמודד איתן, ונספק מידע מקיף שיסייע לכם לקבל החלטה מושכלת בכל הנוגע לאיטום היסודות בפרויקט הבניה שלכם.
חשיבות איטום היסודות בבניה
חשיבותו של איטום יסודות איכותי אינה יכולה להיות מוערכת בחסר. איטום נכון מקנה למבנה הגנה ארוכת טווח מפני נזקי מים, לחות וגורמים סביבתיים אחרים. להלן נפרט את הסיבות העיקריות לחשיבותו של איטום יסודות מקצועי:
הגנה מפני חדירת מים ולחות
המטרה הראשונית של איטום היסודות היא למנוע חדירת מים ולחות מהקרקע אל תוך המבנה. נוכחות מתמשכת של מים ביסודות עלולה לגרום לנזקים משמעותיים, כגון:
- התפתחות עובש ופטריות המסכנים את בריאות דיירי המבנה
- פגיעה בחומרי גמר כמו צבע, טיח וריצוף
- הופעת כתמי רטיבות על קירות וטחב
- פגיעה בריהוט ובחפצים השוכנים במבנה
שמירה על יציבות המבנה
חדירת מים ליסודות עלולה לערער את יציבות המבנה כולו. המים עלולים לשטוף חלקיקי קרקע, ליצור חללים מתחת ליסודות ולגרום לשקיעות דיפרנציאליות. הדבר יכול להוביל לסדקים בקירות, עיוותים במבנה ובמקרים קיצוניים אף לקריסה.
הגנה על ברזל הזיון
מים החודרים לבטון היסודות עלולים לגרום לקורוזיה בברזל הזיון. הקורוזיה מלווה בהתנפחות הברזל, דבר היוצר לחץ פנימי בבטון וגורם לסדקים ולהתפוררות. תהליך זה, המכונה “קרבונציה”, פוגע משמעותית בחוזק המבנה וביציבותו.
חיסכון כלכלי לטווח ארוך
השקעה באיטום איכותי בשלב הבנייה חוסכת הוצאות עתידיות משמעותיות. תיקון נזקי רטיבות לאחר סיום הבנייה מורכב, יקר ולעתים בלתי אפשרי ללא פירוק חלקים מהמבנה. עלות האיטום בשלב הבנייה נמוכה משמעותית מעלות תיקון הנזקים בעתיד.
עמידה בתקנים ובדרישות החוק
בישראל, תקן 1752 וחוק התכנון והבנייה מחייבים איטום נאות של יסודות המבנה. אי עמידה בדרישות אלו עלולה להוביל לקנסות, לאי קבלת אישורי אכלוס ולקשיים בעת מכירת הנכס בעתיד.
שיפור איכות החיים במבנה
מבנה יבש ונקי מרטיבות מאפשר איכות חיים טובה יותר לדיירים. הוא מפחית את הסיכון למחלות נשימתיות הקשורות לעובש ולטחב, מאפשר שמירה על טמפרטורה נוחה יותר, ומקטין את הצורך בחימום או קירור מוגברים.
התאמה לתנאי הסביבה
איטום יסודות מקצועי מותאם לתנאי הסביבה והקרקע הספציפיים של כל מבנה. באזורים עם מי תהום גבוהים או קרקע חרסיתית, האיטום צריך להיות עמיד יותר ובעל תכונות מיוחדות. התאמה נכונה מבטיחה את אורך חיי המבנה ואת תפקודו התקין לאורך זמן.
סוגי איטום יסודות
בשוק קיימים מספר סוגים של מערכות איטום יסודות, כאשר לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. בחירת הסוג המתאים תלויה במספר גורמים, כגון סוג הקרקע, מפלס מי התהום, תנאי האקלים, סוג המבנה והתקציב. להלן סקירה מקיפה של סוגי האיטום העיקריים:
איטום ביטומני
איטום ביטומני הוא אחת השיטות הוותיקות והנפוצות ביותר לאיטום יסודות בישראל. הביטומן הוא חומר דמוי זפת, בעל תכונות הדבקה מצוינות ועמידות גבוהה בפני מים.
יתרונות:
- עלות יחסית נמוכה
- יישום פשוט יחסית
- גמישות טובה המאפשרת התמודדות עם תזוזות קלות של המבנה
- עמידות טובה בפני מים ולחות
- שימוש נרחב ומוכח לאורך עשרות שנים
חסרונות:
- רגישות לקרינת שמש (UV) – דורש שכבת הגנה
- עלול להתפורר עם הזמן בתנאי יובש קיצוניים
- יישום מוגבל בטמפרטורות נמוכות מאוד
- ריח חזק בעת היישום
סוגים עיקריים של איטום ביטומני:
- אמולסיה ביטומנית (ביטומן מימי) – תערובת של ביטומן ומים, קלה ליישום במברשת או בריסוס. מתאימה בעיקר לאיטום קל עד בינוני.
- ביטומן חם – ביטומן המחומם לטמפרטורה גבוהה ומיושם בשכבה עבה. מעניק איטום מעולה אך מחייב ציוד מיוחד וזהירות בעת היישום.
- יריעות ביטומניות – יריעות מוכנות מראש המכילות ביטומן ומזוינות בסיבי פוליאסטר או זכוכית. מודבקות ליסודות באמצעות חימום. מעניקות איטום איכותי ועמיד במיוחד.
- משחות ביטומניות משופרות בפולימרים – שילוב של ביטומן עם פולימרים, המשפר את הגמישות והעמידות. מתאים לאזורים עם תנועה סיסמית קלה או שקיעות קרקע.
איטום צמנטי
איטום צמנטי מבוסס על תערובות צמנט ייחודיות, לעתים משולבות עם תוספים פולימריים, המיושמות על משטחי הבטון של היסודות.
יתרונות:
- הידבקות מעולה לבטון
- עמידות גבוהה לאורך זמן
- אינו מושפע מקרינת UV
- מאפשר “נשימה” של הבטון (במקרים מסוימים)
- ידידותי לסביבה (בהשוואה לחומרים ביטומניים)
- ניתן ליישום על משטחים לחים
חסרונות:
- גמישות מוגבלת בהשוואה לאיטום ביטומני או פולימרי
- דורש הכנת תשתית מדויקת
- רגיש לטעויות ביישום
- זמן ייבוש ארוך יחסית
- עלול להתפתח בו סדקים במבנים הנתונים לתזוזות
סוגים עיקריים של איטום צמנטי:
- טיח הידראולי – תערובת צמנט עם תוספים מיוחדים היוצרים חומר אטום למים. מיושם בשכבות דקות.
- צמנט קריסטלי – חומר המגיב עם הבטון ויוצר גבישים בתוך נקבוביות הבטון, אוטם את החללים ומונע מעבר מים.
- צמנט פולימרי – שילוב של צמנט עם פולימרים המשפרים את הגמישות והאטימות.
איטום פולימרי
איטום פולימרי מבוסס על חומרים סינתטיים מתקדמים המציעים תכונות איטום מעולות, גמישות גבוהה ועמידות לאורך זמן.
יתרונות:
- גמישות גבוהה מאוד, מתאים למבנים עם תזוזות
- עמידות מעולה בפני מים ולחות
- עמידות בפני כימיקלים וחומצות בקרקע
- אורך חיים ארוך במיוחד
- יישום מהיר יחסית
- חוזק מכני גבוה
חסרונות:
- עלות גבוהה יחסית
- דורש הכנת שטח קפדנית
- חלק מהמוצרים רגישים לקרינת UV
- דורש לעתים ציוד מיוחד ליישום
- בעיות אפשריות של תאימות עם חומרים אחרים במבנה
סוגים עיקריים של איטום פולימרי:
- פוליאוריתן – חומר גמיש במיוחד, חזק ועמיד, מיושם כנוזל ומתקשה לממברנה אלסטית. מתאים לאזורים עם תנועות סיסמיות.
- אפוקסי – חומר עמיד במיוחד בפני כימיקלים, בעל חוזק מכני גבוה. מתאים לאזורים עם זיהום קרקע או חשיפה לכימיקלים.
- אקרילי – איטום פולימרי על בסיס מים, ידידותי לסביבה ונוח ליישום. מתאים לאיטום קל עד בינוני.
- סיליקוני – עמיד במיוחד בטמפרטורות קיצוניות ובקרינת UV. יקר יחסית אך בעל אורך חיים ארוך במיוחד.
יריעות איטום
יריעות איטום הן ממברנות דקות, גמישות ועמידות המיושמות על היסודות ויוצרות מחסום מוחלט בפני מים.
יתרונות:
- עובי אחיד ומבוקר של שכבת האיטום
- גמישות גבוהה
- התקנה מהירה יחסית
- עמידות מעולה בפני לחץ מים
- אורך חיים ארוך במיוחד
- מתאים למגוון רחב של תנאי קרקע
חסרונות:
- רגישות לפגיעות מכניות בעת ההתקנה
- דורש מיומנות גבוהה בהתקנה
- קושי באיתור נקודות כשל לאחר הכיסוי
- עלות התקנה גבוהה יחסית
- דורש טיפול מיוחד בחיבורים ובפרטים
סוגים עיקריים של יריעות איטום:
- יריעות HDPE (פוליאתילן בצפיפות גבוהה) – עמידות במיוחד בפני קריעה, לחץ ופגיעות כימיות. מתאימות לאיטום יסודות בעומק רב או באזורים עם מי תהום גבוהים.
- יריעות PVC – גמישות ונוחות ליישום, בעלות התנגדות טובה לשורשי צמחים. מתאימות לאזורים עם צמחייה רבה.
- יריעות TPO/FPO – יריעות תרמופלסטיות מתקדמות בעלות עמידות גבוהה לקרינת UV ולכימיקלים. ידידותיות לסביבה ובעלות אורך חיים ארוך.
- יריעות EPDM – יריעות גומי סינתטי בעלות גמישות גבוהה במיוחד ועמידות בתנאי מזג אוויר קיצוניים. מתאימות לאזורים עם תנודות טמפרטורה גדולות.
איטום בהזרקה
איטום בהזרקה מתבצע לרוב כפתרון לבעיות איטום במבנים קיימים, אך יכול לשמש גם כשיטה משלימה במבנים חדשים.
יתרונות:
- מאפשר איטום של אזורים בלתי נגישים
- פתרון יעיל לתיקון בעיות איטום קיימות
- חדירה עמוקה לסדקים ולנקבוביות
- אינו דורש חפירה נרחבת סביב המבנה
- שיטה יעילה במיוחד לטיפול בנקודות כשל ספציפיות
חסרונות:
- עלות גבוהה יחסית
- דורש ציוד מיוחד ומומחיות
- קושי בבקרת איכות וודאות האיטום
- לא תמיד מתאים כפתרון מקיף לכל המבנה
- עלול לדרוש טיפולים חוזרים
סוגים עיקריים של חומרי הזרקה:
- פוליאוריתן – חומר המתנפח במגע עם מים ואוטם במהירות נזילות פעילות. מתאים במיוחד לסדקים עם חדירת מים אקטיבית.
- אפוקסי – חומר בעל חוזק מכני גבוה, מתאים לסדקים יבשים שדורשים גם חיזוק מבני.
- אקרילי – חומר בעל גמישות טובה, חודר לסדקים דקים במיוחד. ידידותי לסביבה.
- מיקרו-מלט – תערובת צמנטית דקה במיוחד המוזרקת לסדקים ולחללים בבטון. מתאימה לאיטום אזורים נרחבים.
איטום בקריסטליזציה
איטום בקריסטליזציה מבוסס על חומרים המגיבים עם הבטון ויוצרים גבישים מיקרוסקופיים בתוך מבנה הבטון, אשר אוטמים את הנקבוביות והסדקים הדקים.
יתרונות:
- הופך את הבטון עצמו לאטום למים
- אורך חיים ארוך במיוחד
- עמידות בפני לחץ מים חיובי ושלילי
- יכולת “ריפוי עצמי” של סדקים קטנים
- אינו נפגע מפגיעות מכניות בפני השטח
- ידידותי לסביבה
- אינו דורש שכבת הגנה נוספת
חסרונות:
- יעיל רק על משטחי בטון
- דורש לחות מספקת לתהליך הקריסטליזציה
- יקר יחסית
- תהליך האיטום המלא אורך זמן
- פחות מתאים לאזורים עם תזוזות מבניות משמעותיות
יישומים עיקריים של איטום בקריסטליזציה:
- תוסף לבטון טרי – הוספת חומר הקריסטליזציה ישירות לתערובת הבטון בעת הכנתה. פתרון אידיאלי למבנים חדשים.
- ציפוי קריסטלי – יישום החומר כציפוי על פני שטח הבטון הקיים. מתאים למבנים קיימים.
- טיפול בסדקים – שילוב של חומרי קריסטליזציה בתיקון סדקים. מונע הישנות בעיות רטיבות.
לקבלת הצעת מחיר
שיטות ליישום איטום יסודות
יישום נכון של מערכת האיטום הוא קריטי להצלחת הפרויקט ולעמידות האיטום לאורך זמן. תהליך היישום כולל מספר שלבים מרכזיים, כאשר כל שלב דורש תשומת לב מקצועית והקפדה על פרטים. להלן השלבים העיקריים ביישום איטום יסודות:
הכנת התשתית
הכנת התשתית היא אולי השלב החשוב ביותר בתהליך האיטום. תשתית לא מוכנה כראוי תפגע באיכות האיטום ובאורך חייו, ללא קשר לאיכות חומרי האיטום שבהם ייעשה שימוש.
שלבי הכנת התשתית:
- ניקוי יסודי – הסרת אבק, שמנים, לכלוך, שאריות חומרי בנייה וכל גורם אחר העלול לפגוע בהידבקות חומר האיטום לתשתית. הניקוי יכול להתבצע באמצעות שטיפה בלחץ גבוה, מברשת פלדה, מכשור מכני או כימיקלים מתאימים.
- תיקון פגמים – סתימת סדקים, חורים, קיני חצץ וחללים בבטון. הדבר מתבצע לרוב באמצעות תערובות צמנטיות מיוחדות או דבקים אפוקסיים, בהתאם לגודל הפגם ולמיקומו.
- טיפול בתפרי יציקה – תפרי היציקה בין חלקי הבטון השונים הם נקודות תורפה פוטנציאליות לחדירת מים. הטיפול בהם מתבצע באמצעות עצרי מים, פרופילים ייעודיים או חומרי איטום מיוחדים.
- טיפול בחדירות צנרת – במקומות בהם צנרת חודרת את היסודות יש לבצע איטום מיוחד באמצעות אביזרים ייעודיים או חומרי איטום מתאימים.
- טיפול בפינות ובמעברים – פינות ומעברים בין מישורים שונים דורשים טיפול מיוחד, לרוב באמצעות יצירת “רולקות” (עיגול הפינה) או התקנת רצועות חיזוק.
לקבלת הצעת מחיר
- ייבוש התשתית – וידוא כי התשתית יבשה במידה המתאימה לחומר האיטום הנבחר. חלק מחומרי האיטום דורשים תשתית יבשה לחלוטין, בעוד אחרים יכולים להיות מיושמים על תשתית לחה.
- פריימר (שכבת יסוד) – יישום שכבת יסוד מקשרת המשפרת את ההידבקות בין התשתית לבין חומר האיטום. סוג הפריימר נקבע בהתאם לסוג חומר האיטום ולתנאי התשתית.
יישום שכבות האיטום
לאחר הכנת התשתית מגיע שלב יישום שכבות האיטום עצמן. היישום משתנה בהתאם לסוג חומר האיטום שנבחר:
יישום איטום ביטומני:
- אמולסיה ביטומנית – מיושמת במברשת, רולר או התזה. יש ליישם לפחות שתי שכבות, כאשר כיוון היישום של השכבה השנייה ניצב לכיוון היישום של השכבה הראשונה. יש להקפיד על זמני ייבוש בין השכבות.
- ביטומן חם – מחומם לטמפרטורה של כ-180-200 מעלות צלזיוס ומיושם באמצעות מגב מיוחד או מברשת עבה. נדרשת זהירות רבה בעבודה עם חומר זה בשל הסיכון לכוויות.
- יריעות ביטומניות – מולחמות לתשתית באמצעות מבער גז. החפיפה בין היריעות צריכה להיות לפחות 10 ס”מ, והאיטום בפינות ובמעברים דורש תשומת לב מיוחדת.
- משחות ביטומניות משופרות בפולימרים – מיושמות בדומה לאמולסיה ביטומנית, אך בשכבה עבה יותר. לעתים משולבות עם רשת שריון מסיבי זכוכית או פוליאסטר.
יישום איטום צמנטי:
- הרטבת התשתית (במקרים מסוימים) להבטחת הידבקות טובה.
- ערבוב החומר הצמנטי עם מים (ולעתים עם תוספים פולימריים) בהתאם להוראות היצרן.
- יישום שכבה ראשונה במברשת, כאשר מקפידים על חדירת החומר לכל הסדקים והנקבוביות.
- יישום שכבה שנייה לאחר ייבוש חלקי של השכבה הראשונה, בכיוון ניצב.
- במקרה של צמנט קריסטלי, הקפדה על אשפרה (שמירה על לחות) למשך מספר ימים לאחר היישום.
יישום איטום פולימרי:
- ערבוב מדויק של מרכיבי החומר (במקרה של חומרים דו-רכיביים) לפי הוראות היצרן.
- יישום במברשת, רולר, מגב גומי או התזה, בהתאם לסוג החומר.
- הקפדה על עובי שכבה אחיד ועל כיסוי מלא של כל השטח.
- יישום שכבה שנייה בהתאם לצורך ולהוראות היצרן.
- בדיקת איכות היישום באמצעות מדידת עובי השכבה הרטובה והיבשה.
יישום יריעות איטום:
- פריסת היריעות על גבי התשתית בהתאם לתכנית האיטום.
- חיבור היריעות לתשתית באמצעות הדבקה, הלחמה או אמצעים מכניים, בהתאם לסוג היריעה.
- הקפדה על חפיפה תקנית בין היריעות (בד”כ 10-15 ס”מ).
- טיפול קפדני בפרטי איטום כגון פינות, קצוות, חדירות צנרת ותפרים.
- בדיקת אטימות החיבורים בין היריעות באמצעות אלקטרודה, חוט נחושת או שיטות אחרות.
יישום איטום בהזרקה:
- קידוח חורים ביסודות במרווחים קבועים בהתאם לתכנית ההזרקה.
- התקנת פקרים (פיות הזרקה) בחורים שנקדחו.
- הזרקת חומר האיטום בלחץ מבוקר, תוך מעקב אחר כמויות החומר המוזרק.
- סגירת פקרים לאחר סיום ההזרקה ותיקוני פני שטח לפי הצורך.
יישום איטום בקריסטליזציה:
- הרטבת התשתית למצב של רוויה.
- ערבוב החומר הקריסטלי עם מים בהתאם להוראות היצרן.
- יישום החומר במברשת או בהתזה.
- שמירה על לחות החומר למשך מספר ימים לאחר היישום (אשפרה) לעידוד תהליך הקריסטליזציה.
הגנה על שכבת האיטום
שכבת האיטום חשופה לפגיעות מכניות, קרינת שמש ופגעי מזג אוויר, ולכן יש להגן עליה:
- הגנה מכנית – התקנת לוחות הגנה מפוליסטירן מוקצף, יריעות HDPE מחוספסות, לוחות קלקר או בלוקי בטון. הגנה זו מונעת פגיעה בשכבת האיטום בעת מילוי חוזר של הקרקע או בעת עבודות המשך.
- יריעות ניקוז – התקנת יריעות ניקוז מיוחדות המרחיקות את המים מהיסודות ומונעות לחץ הידרוסטטי על שכבת האיטום.
- שכבת מגן מפני קרינת UV – עבור חומרי איטום הרגישים לקרינת השמש, יישום שכבת מגן ייעודית או צביעה בצבע רפלקטיבי.
- מילוי חוזר זהיר – ביצוע מילוי חוזר של הקרקע באופן מבוקר, תוך הימנעות משימוש באבנים חדות או בכלים מכניים העלולים לפגוע בשכבת האיטום.
בדיקות איטום
לאחר יישום מערכת האיטום, יש לבצע בדיקות כדי לוודא את אטימותה:
- בדיקת הצפה – מילוי האזור המאוטם במים לגובה מסוים ומעקב אחר חדירת מים במשך 72 שעות לפחות. מתאימה בעיקר לאיטום רצפות ובורות.
- בדיקת המטרה – התזת מים בלחץ על קירות מאוטמים ומעקב אחר חדירת רטיבות. מתאימה לאיטום קירות.
- בדיקה ויזואלית – בדיקה קפדנית של פני השטח לאיתור פגמים, בועות, קמטים או אזורים שלא כוסו כראוי.
- בדיקה אלקטרונית – שימוש במכשור אלקטרוני מיוחד לאיתור נקודות כשל בשכבת האיטום, בעיקר בשימוש עם יריעות איטום.
- בדיקת ואקום – בדיקת אטימות החיבורים בין יריעות האיטום באמצעות יצירת תת-לחץ מקומי.
לקבלת הצעת מחיר
בעיות נפוצות באיטום יסודות
למרות הפיתוחים הטכנולוגיים והשיפור המתמיד בחומרי ובשיטות האיטום, בעיות רטיבות עדיין נפוצות למדי. הכרת הבעיות הנפוצות מאפשרת זיהוי מוקדם וטיפול יעיל:
סדקים ונזילות
סדקים ביסודות הם אחת הסיבות העיקריות לחדירת מים למבנה. סדקים יכולים להיווצר מסיבות שונות:
- סדקים מבניים – נובעים מתזוזות המבנה, שקיעות קרקע, עומסים לא מתוכננים או רעידות אדמה. סדקים אלו לרוב עמוקים ודורשים טיפול הנדסי מעבר לאיטום בלבד.
- סדקי התכווצות – נובעים מהתכווצות הבטון בתהליך ההתקשות. סדקים אלו לרוב שטחיים וניתנים לטיפול באמצעות שיטות איטום סטנדרטיות.
- סדקים תרמיים – נובעים מהתפשטות והתכווצות הבטון כתוצאה משינויי טמפרטורה. לרוב דורשים איטום גמיש במיוחד.
- נזילות בתפרי יציקה – חדירת מים דרך התפרים בין יציקות בטון שונות. דורשים טיפול ייעודי באמצעות עצרי מים או הזרקות איטום.
קורוזיה בברזל הזיון
חדירת מים ולחות לבטון גורמת לקורוזיה (חלודה) בברזל הזיון. התופעה מתבטאת ב:
- סדקים רדיאליים – סדקים הנובעים מהתנפחות הברזל החלוד ויוצרים דרך נוספת לחדירת מים.
- כתמי חלודה – כתמים חומים-אדמדמים על פני הבטון, המעידים על קורוזיה פעילה.
- התפוררות בטון – נשירה של שכבות בטון כתוצאה מלחץ פנימי של הברזל המחליד.
- אובדן חוזק מבני – הקורוזיה מקטינה את חתך הברזל הפעיל ומפחיתה את חוזק המבנה.
עובש ופטריות
נוכחות מתמשכת של לחות ורטיבות מעודדת התפתחות עובש ופטריות:
- כתמים שחורים או ירקרקים – סימן ראשוני להתפתחות עובש על קירות ותקרות.
- ריח עבש – ריח אופייני המעיד על נוכחות עובש ופטריות, גם אם אינם נראים לעין.
- השפעות בריאותיות – אלרגיות, בעיות נשימה וסיכונים בריאותיים אחרים לדיירי המבנה.
- נזק לחומרי גמר – פגיעה בצבע, טיח, גבס ואף בעץ ובחומרים אורגניים אחרים במבנה.
פגיעה בשכבת האיטום
שכבת האיטום עצמה עלולה להינזק מגורמים שונים:
- פגיעות מכניות – נזק שנגרם בעת עבודות הבנייה, חפירה סמוכה למבנה או מילוי חוזר לא זהיר.
- התיישנות – ירידה בתכונות האיטום של החומר עם הזמן, בעיקר אצל חומרים אורגניים כמו ביטומן.
- פגיעת שורשים – חדירת שורשי צמחים לשכבת האיטום וקריעתה.
- פגיעת UV – פגיעה בחומרי איטום החשופים לקרינת שמש ללא הגנה מתאימה.
- פגיעה כימית – כימיקלים בקרקע העלולים לפגוע בחומר האיטום, בעיקר באזורים תעשייתיים או זיהום קרקע.
פתרונות לאיטום יסודות קיימים
איטום יסודות במבנה קיים מורכב יותר מאיטום במבנה חדש, אך אפשרי בהחלט. להלן אפשרויות הטיפול העיקריות:
איטום מבחוץ
איטום מבחוץ כולל חפירה עד לעומק היסודות, חשיפתם, וביצוע איטום באחת השיטות שתוארו למבנים חדשים:
יתרונות:
- פתרון מקיף ויסודי
- מאפשר טיפול בבעיות נלוות כמו ניקוז לקוי
- אפשרות לשימוש במגוון חומרים ושיטות
חסרונות:
- עלות גבוהה
- עבודה מורכבת ולעתים בלתי אפשרית בשל מגבלות גישה
- פגיעה אפשרית בסביבת המבנה (גינה, ריצוף חיצוני וכו’)
- דורש פינוי שטח סביב המבנה
שלבי הביצוע:
- חפירה היקפית עד לעומק היסודות
- ניקוי וחשיפת פני הבטון
- תיקון פגמים ונזקים קיימים
- יישום מערכת האיטום הנבחרת
- התקנת הגנה על שכבת האיטום ומערכת ניקוז
- מילוי חוזר של החפירה בחומר מתאים
איטום מבפנים
איטום מבפנים מבוצע מתוך המבנה, ללא צורך בחפירה חיצונית:
יתרונות:
- אינו דורש חפירה חיצונית
- פתרון זול יחסית
- מתאים למבנים עם מגבלות גישה חיצונית
- ביצוע מהיר יחסית
חסרונות:
- לא פותר את בעיית הרטיבות בקירות היסוד עצמם
- עלול לגרום ללחץ מים על האיטום הפנימי
- מתאים בעיקר ללחץ מים נמוך
- דורש לעתים קרובות טיפולים חוזרים
שיטות איטום פנימי נפוצות:
- טיח הידראולי – יישום טיח מיוחד העמיד בלחץ מים על הקירות הפנימיים.
- צמנט קריסטלי – יישום צמנט המגיב עם הבטון ויוצר גבישים האוטמים את הנקבוביות.
- יריעות HDPE דבקות – התקנת יריעות פוליאתילן מיוחדות הנדבקות לקירות הפנימיים.
- טיפול אפוקסי/פוליאוריתן – יישום שכבת איטום על בסיס שרפים סינתטיים.
הזרקות איטום
הזרקות איטום מהוות פתרון ביניים, המשלב יתרונות של איטום חיצוני ופנימי:
יתרונות:
- אינו דורש חפירה נרחבת
- מאפשר טיפול נקודתי בבעיות ספציפיות
- חודר לעומק הבטון ואוטם נתיבי חדירת מים
- ניתן לביצוע הן מבפנים והן מבחוץ
חסרונות:
- קושי בבקרת איכות ובאבטחת האיטום המלא
- עלות גבוהה יחסית
- דורש ציוד מיוחד ומומחיות
- לא תמיד מתאים לכל סוגי הבעיות
שלבי הביצוע:
- איתור אזורי חדירת המים וסימונם
- קידוח חורים בדפנות בזוויות ובמרווחים מתאימים
- התקנת פקרים (פיות הזרקה) בחורי הקידוח
- הזרקת חומר האיטום בלחץ מבוקר
- ניטור ובקרה של כמויות החומר המוזרק ופיזורו
- תיקוני גמר וסגירת חורי הקידוח
שיקולים בבחירת שיטת האיטום המתאימה
בחירת שיטת האיטום המתאימה צריכה להתבסס על מספר שיקולים חשובים:
סוג הקרקע
סוג הקרקע משפיע באופן ישיר על בחירת מערכת האיטום:
- קרקע חרסיתית – קרקע זו מתאפיינת בתנועה (התנפחות והתכווצות) ובמוליכות הידראולית נמוכה. דורשת מערכת איטום גמישה במיוחד כמו יריעות ביטומניות משוריינות או ממברנות פוליאוריתן.
- קרקע חולית – בעלת ניקוז טוב יחסית, אך יכולה לגרום לשחיקה מכנית של מערכת האיטום. מתאימה לרוב סוגי האיטום עם דגש על הגנה מכנית טובה.
- קרקע סלעית – עלולה לפגוע מכנית במערכת האיטום. דורשת הכנת תשתית קפדנית ושיטות איטום עמידות לפגיעות מכניות, כמו ממברנות עבות או יריעות HDPE.
- קרקע מזוהמת – קרקע המכילה כימיקלים העלולים לפגוע בחומרי האיטום. דורשת חומרי איטום עמידים כימית כמו ממברנות HDPE או אפוקסי מיוחד.
תנאי לחות
רמת הלחות והימצאות מי תהום משפיעים אף הם על בחירת מערכת האיטום:
- מי תהום גבוהים – דורשים מערכת איטום עמידה בלחץ מים גבוה, כמו ממברנות HDPE עבות, איטום בהתזה חמה של ביטומן או ממברנות פוליאוריתן עבות במיוחד.
- לחות קרקע בינונית – ניתן להסתפק במערכות איטום סטנדרטיות כמו יריעות ביטומניות או ממברנות ביטומניות מותזות.
- קרקע יבשה יחסית – מאפשרת שימוש במערכות איטום קלות יותר כמו אמולסיות ביטומניות או טיח צמנטי משופר בפולימרים.
גורמים אקלימיים
תנאי האקלים משפיעים על בחירת חומרי האיטום ועל אופן יישומם:
- אזורים חמים – חומרי איטום צריכים להיות עמידים בטמפרטורות גבוהות ובקרינת UV. יש להימנע מחומרים בעלי נקודת התרככות נמוכה.
- אזורים קרים – נדרשים חומרים בעלי גמישות גם בטמפרטורות נמוכות, כדי להתמודד עם התכווצות והתפשטות של המבנה.
- אזורים גשומים – דרושה מערכת איטום עמידה במיוחד ומערכת ניקוז יעילה.
- אזורים עם שינויי טמפרטורה קיצוניים – נדרשת גמישות גבוהה של מערכת האיטום כדי להתמודד עם התפשטות והתכווצות תדירות של המבנה.
סוג המבנה
אופי המבנה ויעודו משפיעים על בחירת מערכת האיטום:
- מבני מגורים – דורשים איטום אמין ועמיד לאורך זמן, עם דגש על מניעת נזקי בריאות כמו עובש ופטריות.
- מבני תעשייה – לעתים דורשים עמידות לכימיקלים ולעומסים גבוהים.
- מבנים תת-קרקעיים – דורשים מערכות איטום העמידות בלחץ מים גבוה ובתנאים קשים במיוחד.
- מבנים היסטוריים – דורשים פתרונות איטום מיוחדים המתחשבים בערך השימור של המבנה.
תקציב
שיקול כלכלי הוא גורם חשוב בבחירת מערכת האיטום, אך יש לזכור כי חיסכון לא מושכל עלול להוביל לעלויות גבוהות בעתיד:
- תקציב נמוך – פתרונות כמו אמולסיות ביטומניות או טיח הידראולי הם זולים יחסית, אך עמידותם וחייהם קצרים יותר.
- תקציב בינוני – יריעות ביטומניות או ממברנות ביטומניות מותזות מציעות יחס טוב בין עלות לתועלת.
- תקציב גבוה – מערכות איטום מתקדמות כמו יריעות HDPE, ממברנות PVC איכותיות או ממברנות פוליאוריתן מציעות את רמת האיטום הגבוהה ביותר ואת אורך החיים הארוך ביותר.
- חישוב עלות לאורך חיי המבנה – יש לקחת בחשבון לא רק את עלות ההתקנה הראשונית אלא גם את עלויות התחזוקה, התיקונים ואת אורך החיים הצפוי של מערכת האיטום.
תקנים ותקנות לאיטום יסודות בישראל
בישראל קיימים מספר תקנים ומפרטים המנחים את תחום איטום היסודות:
תקן ישראלי 1752
התקן הישראלי 1752 עוסק בתכנון ובביצוע של מערכות איטום לבניינים. התקן מגדיר דרישות לאיטום מבנים מפני חדירת מים ולחות, ומפרט את השיטות המקובלות לביצוע איטום.
התקן כולל פרקים העוסקים ב:
- בדיקות מקדימות והכנת התשתית
- חומרי איטום מקובלים ותכונותיהם
- שיטות יישום מומלצות
- בדיקות איכות ואבטחת איכות
- תחזוקה ומעקב
מפרט הועדה הבין-משרדית (הספר הכחול)
המפרט הכללי לעבודות בנייה (הידוע גם כ”ספר הכחול”) כולל פרק 05 העוסק בעבודות איטום. המפרט מחייב בעבודות בנייה ציבוריות ומשמש כמדריך גם בבנייה פרטית.
המפרט מפרט את:
- סוגי חומרי האיטום המאושרים לשימוש
- אופן ההכנה של התשתית
- שיטות יישום ובקרת איכות
- דרישות לבדיקות קבלה של עבודות האיטום
תקנות התכנון והבנייה
תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) מחייבות עמידה בדרישות איטום מינימליות כתנאי לקבלת היתר בנייה ואישור אכלוס.
מפרטי מכון התקנים
מכון התקנים הישראלי מפרסם מפרטי מכון (מפמ”כ) לחומרי איטום שונים, המגדירים את תכונותיהם הנדרשות ואת שיטות הבדיקה שלהם.
תקינה בינלאומית
בישראל מקובל להסתמך גם על תקנים בינלאומיים כמו:
- תקני ASTM האמריקאיים
- תקני DIN הגרמניים
- תקני EN האירופאיים
